אחריות הורית על הילדים המשותפים של בני הזוג הנמצאים בתהליך גירושין הופכת במרביתם המוחלט של המקרים לאחת מהסוגיות הסבוכות והרגישות ביותר בהליך כולו, וזאת משום שבאופן טבעי מדובר בסוגיה מכרעת שתקבע את עתיד הקשר בין ההורים לילדים היקרים להם מכל.

ברור ונהיר הוא שאם שני ההורים מגיעים להסכמה ביניהם באשר לאחריות הורית – הרי שלא תתעורר כל בעיה וייקבעו בוודאי זמני שהות מתאימים. עם זאת, במקרים שבהם אין הסכמה בין ההורים בסוגיית אחריות הורית (כפי שאכן קורה לעתים קרובות בהליכי גירושין קשים שמסתיימים עם משקעים רבים), הרי שכל אחד מבני הזוג רשאי להגיש תביעת אחריות הורית. למען הסר ספק, הדיון באחריות הורית יכול להתנהל הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

בבואם של שופטי בית המשפט או דייני בית הדין הרבני להכריע בסוגיית אחריות הורית, שומה עליהם לשים דגש על טובת הילד – ומכאן שייבחנו סוגיות כדוגמת זמינות ופניות ההורה לטיפול בילד, טיב הקשר בין ההורה לילד, כושר ההשתכרות של ההורה ועוד משתנים נוספים שייכנסו למשוואה. בתיקים שבהם מדובר בילדים שהגיעו לגיל 10 ומעלה – עשוי בית המשפט לבקש מהילד להביע את דעתו ולהתחשב בה.

לאורך השנים השתרשה במדינת ישראל הנורמה לפיה עד גיל 6 ישהו הילדים בכל מקרה לצד אמם. ההלכה הזו נודעה במשך השנים כחזקת הגיל הרך אשר עוגנה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אולם, ועדת שניט שהוקמה על מנת לדון בין היתר בחזקת הגיל הרך המליצה ב-2011 לבטלה ולהפוך את האחריות ההורית המשותפת של שני ההורים לברירת המחדל הקובעת.

המלצות הועדה לא הפכו נכון לעכשיו לחוק מחייב – אך בפסיקה שהתקבעה מאז עולה כי שופטים רבים נוטים להתחשב בהמלצות הועדה בבואם להכריע. במילים אחרות, בחלק גדול מהדיונים שמתמקדים היום באחריות הורית לא תקבל האם את החזקה האוטומטית על הילד. באופן אישי, ייצגנו במשך השנים שחלפו מאז הוגשו המלצות הועדה, לא מעט אבות אשר ביקשו לשנות לאורן את סטטוס האחריות הורית שלהם.

במסגרת הייעוץ והליווי שאנו מעניקים ללקוחותינו אנו עושים ככל יכולתנו על מנת להביא את בני הזוג להסדר אחריות הורית המוסכם על כולם. בה בעת, במקרים רבים ובמידת הצורך – לא נהסס להגיש את הסוגיה לפתחו של בית המשפט ונעשה שימוש בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו על מנת לשכנע כי על מרשנו/מרשתנו לצאת עם ידו \ ידה על העליונה ולקבל את האחריות הורית על הילד. זאת ועוד, בחלק מהתיקים שבהם ייצגנו בערכאות השונות, יזמנו וסייענו להביא לתשומת לבו של בית המשפט חוות דעת חיצונית מטעם מומחה אשר העניק תוקף לטענה לפיה המסוגלות ההורית של מרשנו הייתה גבוהה יותר משל ההורה האחר.