על פי הדין הנהוג במדינת ישראל ישנן למעשה שתי ערכאות המוסמכות לדון בתיקים שעניינם דיני משפחה – בית הדין הרבני מחד – ובית המשפט לענייני משפחה מאידך. כפי שנסביר מיד – לשתי הערכאות ישנן סמכויות ייחודיות מסוימות ולצדן יש גם סמכויות מקבילות אשר מייצרות הלכה למעשה את מירוץ הסמכויות שבעוד רגע ניגע בו.

בית הדין הרבני למשל הוא הערכאה היחידה המוסמכת לדון בנושא גירושין ונישואין אך בית המשפט לענייני משפחה מצדו מחזיק בסמכות ייחודית לדיון בסוגיות כדוגמת תביעות אבהות, תביעות שעניינן ילדים אשר נחטפו על ידי אחד ההורים ועוד. בה בעת, שתי הערכאות מוסמכות לדון למשל בכל הקשור לחלוקת רכוש וכך נולדה למעשה תופעת "מירוץ הסמכויות" אשר לפיה – ברגע שאחד מבני הזוג הקדים את רעהו ופנה לאחת משתי הערכאות הללו, תהיה הערכאה המקבילה מנועה מלדון בתיק.

בעקבות כניסתו לתוקף ביולי 2016 של חוק "גישור חובה" (יישוב סכסוך), כיום לא ניתן להגיש ישירות תביעות לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה. תחילה, צד יגיש בקשה ליישוב סכסוך (בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה) ויתקיים הליך גישורי בין בני זוג ביחידת הסיוע בנוכחות עובדים סוציאליים ומשפטנים אשר ינסו להביא את הצדדים לידי הסכמות בנוגע לסכסוך ביניהם בדרך כלל תוך ארבעה מפגשים. ככל שצד אחד אינו מעוניין להידבר עם הצד השני ההליך הזה לא יצלח ולמעשה הצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי תוך 15 ימים להגיש תביעות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. מצב דברים זו אינו מהווה פתרון למירוץ הסמכויות אלא אף מחריף אותו. מנתונים שפורסמו עולה כי רק מקצת הזוגות הצליחו להגיע להסכמות ביחידת הסיוע ואילו השאר המשיכו לתביעות בערכאות השונות.

אחת מהדעות הרווחות, אך גם הטעויות הנפוצות בכל הקשור למירוץ הסמכויות גורסת שלגבר כדאי להקדים את אשתו ולהגיש תביעה בבית הדין הרבני כיוון שמדובר בערכאה דתית שתיטיב עמו – ומנגד לאישה כדאי להקדים את בעלה ולהגיש בהקדם את התיק לבית המשפט לענייני משפחה היות ומדובר בערכאה חילונית שתיטיב עמה. בפועל, מלמדת אותנו המציאות שאין מדובר בהנחת יסוד מבוססת כלל ועיקר והכל תלוי נסיבות.

למען הסר ספק, אנו בחברת עורכי הדין שחף ושות' ייצגנו לאורך השנים אלפי לקוחות אשר פקדו גם את בית הדין הרבני וגם את בית המשפט לענייני משפחה. הלקוחות שלנו עשויים להגיע אלינו עוד בטרם ייפתח ההליך המשפטי, חלקם יגיעו במהלכו במטרה לקבל חוות דעת שנייה – וחלקם לאחריו ובטרם יתפנו להליך הערעור במידה ויש ברצונם לעשות כן.

בכל רגע נתון האינטרס היחיד העומד לנגד עינינו טמון אך ורק בטובת הלקוח ומכאן שלאחר שנבחן את מצב העניינים בתיק נמליץ למכלול לקוחותינו לאיזו משתי הערכאות המוזכרות יהיה עליהם לפנות. אחרי הכל, לא מדובר בהחלטה של מה בכך משום שנוכח כובד המשקל של הסוגיות העומדות על הפרק – ישנה חשיבות גדולה מאין כמוה בניהול ההליך בערכאה שבה יהיה ביכולתנו להביא לסיום ההליכים המשפטיים לשביעות רצונו המלאה של הלקוח.