אני רוצה להתגרש. האם לעזוב את הבית?
ניהול נכון של הגירושין מחייב קביעת אסטרטגיה משפטית ברורה. רק לאחר שקובעים אסטרטגיה משפטית ברורה,
ביחד עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, ניתן לקבל החלטות טקטיות לגבי ההתנהלות בשטח.
לפיכך, השאלה האם לעזוב את הבית או לא, שאלה שהיא טקטית מטבעה, יכולה להיגזר רק מהאסטרטגיה המשפטית,
ועל כן התשובה תלויה בנסיבות ובקביעות אסטרטגיות אשר תקבענה ביחד עם עורך הדין שלך המנהל עבורך את הגירושין.
רשום לי בכתובה 180,000 ₪. האם אקבל בגירושין?
כתובה היא למעשה "הסכם" בין הבעל לאשה שנחתם תחת החופה ובו הבעל נוקב בסכום "פיצוי" (עיקר הכתובה ותוספת כתובה) למקרה שבו יפר את התחייבויותיו כלפי אישתו.
על מנת שאישה תהא זכאית לכתובה במלואה או בחלקה, צריכות להתקיים נסיבות מסויימות על מנת שבית הדין הרבני יפסוק שהאישה זכאית לכתובתה.
בהלכה היהודית קיימות מספר עילות גירושין שמחייבות במתן גט וכתובה לאישה. יש לזכור כי חיוב כתובה פעמים רבות אינו נמצא בחלל ריק, ועינו של בית הדין תהיה נשואה גם אל עבר ההליכים הרכושיים שבין הצדדים, ולעתים לא ניתן יהיה לקבל גם את הסכום הקבוע בכתובה וגם את החיובים הנובעים מכוח חלוקת הרכוש, כאשר כל מקרה נבחן לגופו.
ירשתי דירת מגורים. האם אני חייבת להתחלק עם בן זוגי בעת גירושין?
על פי חוק יחסי ממון רכוש אשר אחד מבני הזוג קיבל בירושה אינו בר איזון והתחשבנות. יחד עם זאת במקרים בהם הטמיע בן הזוג שירש את רכושו ברכוש המשותף של הצדדים, קשה יהיה לו לטעון בעת גירושין להפרדת אותו רכוש מהרכוש המשותף. לפיכך התשובה לשאלה נעוצה בבחינת הנעשה עם אותה ירושה לאורך השנים וההבנות של הצדדים לגביה. בכל מקרה אנו ממליצים בחום להגן על הזכויות בדירה על ידי עריכת הסכם ממון המסדיר חלוקת הזכויות במקרה של פרידה. המלצה זו חלה גם על דירות שהתקבלו במתנה ערב הנישואין או במהלך הנישואין שלגביהן הוראות החוק דומות והפסיקה לעתים סותרת. באמצעות עריכת הסכם ממון (גם במהלך הנישואין) ניתן לתת הגנה משפטית מפני אי הודאות המשפטית סביב דירות בירושה ובמתנה.
בן זוגי ואני לא נשואים. האם יש צורך באישור ההסכם בבית המשפט?
התשובה מתחלקת לשני חלקים:
א. אם יש כוונה להינשא – כן. יש צורך באישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון או אצל רשם הנישואין.
ככל שמדובר באישור בבית משפט יתקיים דיון שבמהלכו בית המשפט יתרשם כי בני הזוג מבינים את סעיפי ההסכם וחותמים מרצונם החופשי וייתן תוקף של פסק דין להסכם.
ב. אם אין כוונה להינשא, אין חובה – אך מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.
ראשית, ככל שלא מאשרים את ההסכם מול גורם שיפוטי ונחתם על ידי הצדדים,
אזי יהיה קל יותר "לתקוף" בהמשך את ההסכם כשהיחסים מתערערים והצד שמעוניין לתקוף יעלה טענות כלפי ההסכם וסעיפיו.
במקרה שבו ההסכם מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ומקבל תוקף של פסק דין, למעשה עילות התקיפה של ההסכם הן מצומצמות מאוד, ויהיה יותר קשה לבטלו.
סיבה טובה נוספת לאישור ההסכם בבית המשפט היא עניין אכיפתו. ככל שההסכם מובא לאישורו של בית המשפט,
ברגע שאחד הצדדים מפר את ההסכם ומתגלה סכסוך בין בני הזוג, ניתן לאוכפו בקלות לרבות במסגרת הליכי הוצאה לפועל בלא צורך בהגשת תביעה והתדיינויות מיותרות.
קשה לי להידבר עם בת זוגתי על הסכם גירושין. מה הכי כדאי לעשות?
במקרה שכזה כדאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך. ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה בהן נמצאים עובדים סוציאליים שתפקידם לסייע לבני הזוג לקדם שיח והבנות והסכמות בפתרון הסכסוך. נציגי יחידת הסיוע, פעמים רבות, הם למעשה "השמן" בשיח ובתקשורת בין בני הזוג תוך שעורכי הדין של הצדדים דואגים לאינטרסים של הצדדים . ככל שהליך יישוב הסכסוך לא מסתיים בהסכמות (בדרך כלל עד ארבעה מפגשים ביחידת הסיוע), אז למעשה קיים יתרון למי שפתח בהליך יישוב הסכסוך והוא רשאי להגיש תביעות לערכאות המתאימות לו בעוד הצד השני מנוע מלעשות כן במשך 15 ימים מהרגע שהסתיים הליך יישוב הסכסוך.
אני חי עם בת זוג כבר חצי שנה. האם כדאי לערוך הסכם אצל עורך דין?
מאוד מומלץ לערוך הסכם אצל עורך דין הבקיא בתחום דיני המשפחה. תחום המשפט הוא אפור לא קיימת ודאות משפטית באשר להגדרת "ידועים בציבור" והזכויות המגיעות לשניים בעת פרידה, ומדובר בתחום דינאמי שמשתנה מעת לעת בעקבות פסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה וערכאות גבוהות יותר. במצב שבו אין ודאות יש ליצור את הודאות מראש. כיום, הסכם ממון אינו עניין של "עשירים" או "חכמים", מדובר במנגנון הגנה שבשנים האחרונות הפך להיות נפוץ ומקובל.
שמעתי את עורך דין שחף מדבר על עיקרון ההבשלה. אפשר להרחיב בנושא?
מתוך ספרו של עוה"ד גיל שחף: "מדריך למתגרשים מתחילים":
"עקרון ההבשלה מתוך עיסוקי באלפי תיקים גיליתי כי עקרון ההבשלה הוא חלק אינהרנטי מאותו תהליך ארוך וממושך, וחייבים להיות מודעים לו. את הזוגות העומדים לפתחם של הליכי גירושין ניתן לחלק לשניים.
קיימים זוגות רבים שאינם מאושרים, ברור להם כי פניהם לגירושין, הם אינם מצליחים להידבר ביניהם וכל אחד מהם מחכה שהצד השני יעשה את המהלך הראשון, והם כבר ילכו בעקבותיו. עקרון ההבשלה כמעט שאינו רלוונטי לזוגות אלה מכיוון ששניהם מוכנים לפרק את התא המשפחתי לאלתר. בניגוד לאלה, יש זוגות רבים אחרים שלאחד מבני הזוג יש מחשבות, מזה זמן רב, על גירושין כי לא טוב לו, הוא סובל, הוא אינו מאושר, הוא רוצה להתגרש; הצד השני, מאידך, יכול להמשיך ולחיות באותה מערכת יחסים פגומה וקלוקלת עוד שנים רבות. באשר לאותו בן זוג, אשר במשך חודשים או שנים כבר אינו מסופק ממערכת, ואשר החליט לעשות מעשה, הרי שהחלטה להתגרש היא טבעית, היא התבשלה אצלו כבר זמן רב והוא מוכן ורוצה להוציא את רצונותיו מהכח אל הפועל.
בן הזוג הבשל, על מנת לקדם את ענייניו, עוסק כבר חודשים בבדיקה, בהתייעצויות, במחקר ובהתלבטויות, וכאשר הוא מחליט לעשות מעשה הוא כבר, לרוב, בשל לפרק את התא המשפחתי, ומבקש כי הדבר הלא נעים הזה ייעשה כמה שיותר מהר. מאידך, אותו בן הזוג שהיה יכול להמשיך ולחיות באותה מערכת יחסים קלוקלת, ברגע שהוא מקבל את כתבי התביעה, הרי שעולמו חרב עליו. אמנם, ידוע לו כי חיי הנישואין לא אבל ל ה ת ג ר ש ?! מה פתאום. היו סוגים בשושנים אותו בן זוג מתחיל לעבור תהליך של הבשלה רק עם פתיחת ההליכים נגדו, ורק כאשר הוא יהיה בשל, ניתן יהיה להתקדם לעבר גירושין.
זכרו, כאשר מולכם בן זוג שאינו בשל לגירושין, הוא יאבק על כל דבר: על הילדים, על המזונות, על הרכוש; הוא יסרב להתגרש, והכל יצטרך להתבצע "בכח" ובדרך הארוכה (דהיינו, באמצעות החלטות שיפוטיות בלבד, בלא כל יכולת להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט).
כאן חשוב לזכור את הדבר הבא. אם אותו צד (הבשל), שפתח בהליכים המשפטיים, לא יהיה נחוש דיו, יהיה פתוח למניפולציות רגשיות וישדר אותות של חוסר ודאות ושל היעדר נחישות, כי אז, הצד השני (הלא בשל) יחשוב כי יש תקווה, יש מקום לשיפור (וכי עם עוד קצת לחץ מצידו בן הזוג שפתח בהליכים, ושחפץ לפרק את התא המשפחתי, יחזור בו והכל ישוב על מקומו באופן כזה או אחר) ותחילת תהליך ההבשלה תידחה אצלו לפרק זמן נוסף.
בעצם, אני מבקש לומר כי רק אם בן הזוג אשר הרים את הדגל ופתח בהליכים, ישדר נחישות ורצון עז לפרק את התא המשפחתי, ולא יותיר ספקות בליבו של הצד השני, אז, ורק אז, הצד השני (הלא בשל) יבין כי אין מקום לשקם את חיי הנישואין, ותהליך ההבשלה יתחיל להתרחש בקרבו. אחת התובנות שעליכם לזכור היא שכל עוד אחד הצדדים אינו בשל דיו לגירושין, הם לא יתבצעו או שיתעכבו מאד. רק אם שני הצדדים בשלים ניתן יהיה להתקדם. בוודאי ובוודאי שניהול הליכים בפרק זמן כה רב יוצר ומקדם את תהליך ההבשלה אצל בן הזוג, תהליך שהוא חייב לעוברו על מנת שניתן יהיה להתקדם.
העצה שלי, בסיכום הדברים, היא לשדר נחישות שאינה מותירה כל ספק באשר לשיקום התא המשפחתי, שכן כל ספק, ולו הקל שבקלים, מעכב את תחילתו של תהליך ההבשלה.
בעלי ואני החלטנו לחזור לשלום בית הוא דורש מחיקה של ככל ההליכים. האם זה נכון לי?
אין כל בעיה לסיים את ההליכים המשפטיים ולמחוק את התביעות, אך כדי להבטיח סיכוייו האמיתיים של שלום הבית יש לנקוט במספר אמצעיים: ראשית, לתת מעטפת משפטית רחבה הכוללת עריכת הסכם "שלום בית לחילופין גירושין" המסדיר את התנאים והכללים בזמן השלום בית וכן צופה פרידה למקרה שהשלום בית לא יצלח.
סעיפיו של ההסכם יכללו את כל הסוגיות למקרה של פרידה: משמורת, מזונות, רכוש וכו'.
ככל שהליך שלום הבית לא יצלח לא יהיה צורך לפתוח את ההסכם מחדש או להגיש שוב תביעות, הסכם שכזה מכניס יציבות וודאות לחיי בני הזוג השבים לשלום בית ובשעת משבר לא יהיו עסוקים "במרוץ הסמכויות" או בשכירת שירותים משפטיים וינתבו את האנרגיות שלהם אל עבר בחינת המשבר ושיקומו ברמה הטיפולית שכן כל הנושאים המשפטיים כבר מוסדרים. שנית, בנוסף למעטפת המשפטית הרחבה יש להתאים מעטפת טיפולית.
הניסיון מוכיח שאם לא מטפלים בשורש הבעיה ועובדים יחד על הטעון שיפור בזוגיות אזי סיכוייו של שלום הבית כמעט אפסיים. ללא אחת משתי המעטפות: המשפטית והטיפולית שלום הבית לא יצלח.
אחי התמנה כאפוטרופוס על אמי. אני פוחד שירוקן את חשבונה. מה אפשר לעשות?
לצערנו, ייצגנו בלא מעט תיקים בהם האפוטרופסים שהתמנו על ידי בית המשפט עשו שימוש לרעה בתפקידם ומעלו בכספים של יקיריהם, החסויים. במקרה שישנו חשש לריקון של חשבון החסוי ניתן להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש למשל להתמנות כאפוטרופוס נוסף ו/או לקבל דיווח חודשי או לנקוט בכל אמצעי אחר שימנע את ריקון החשבון.
אחותי החתימה את אבי על צוואה כשהוא במצב סיעודי ותלוי בה לגמרי. האם אפשר לתקוף את הצוואה שהרי שהצוואה מנשלת אותי לחלוטין?
את הצוואה ניתן לתקוף על דרך של התנגדות לצוואה. מדובר בהליך משפטי בו המתנגד לרוב צריך לשכנע כי מדובר בצוואה פגומה.. ניתן לתקוף את הצוואה בדרך של כשרות המסמך ובדרך של כשרות המצווה. על מנת להוכיח אם האב (המצווה) היה כשיר ניתן לדרוש שבית המשפט ייתן צו לגלות את מסמכיו הרפואיים ובאמצעות חוות דעת מומחה רפואי ניתן להוכיח כי המצווה לא היה כשיר לערוך את הצוואה. בנוסף ניתן לטעון להשפעה בלתי הוגנת מצד האחות על האב ובכך הצוואה אינה כשרה. ככל שיוכחו הטענות והצוואה אינה כשרה הרי שהצוואה פסולה ויחול חוק הירושה או אם קיימת צוואה קודמת בזמן – ייתכן והיא תקויים, הכל תלוי בנסיבות.
אני חושש שמא לא אוכל לקבלת החלטות לגבי עצמי במידה ואאבד את כושר השיפוט. איך אוכל להערך ליום זה?
מדובר בחשש מציאותי שעולה מלא מעט לקוחות שערכנו עבורם צוואה. כיום ישנו פתרון משפטי חדש המאפשר מעטפת כוללת לענייניו של אדם שבחייו כבר לא יכול לתפקד באופן עצמאי. ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך אצל עורך דין מוסמך מטעם משרד המשפטים, במשרדנו מוסמכים מספר עורכי דין לערוך ייפוי כוח מתמשך, במסגרת ייפוי כוח מתמשך הלקוח ממנה מיופי כוח מטעמו (בדרך כלל בני זוג, ילדים), לעניינים רכושיים, אישיים ורפואיים במקרה שבו לא יוכל כבר לטפל בענייניו. ניתן לתת הוראות מאוד ברורות ומדוייקות לגבי רצון הלקוח בעתיד, למשל, היכן יגור האם בביתו האם בבית אבות? הם דירתו תמכר או תושכר או תעבור התאמות לנוכח נסיבות רפואיות חדשות. מדובר במסמך משפטי חשוב מאוד שמאפשר לך לתכנן את עתידך שלא ידוע לאף אחד מאיתנו. המסמך מאפשר לך להישאר בשליטה על חייך עד יומך האחרון ומאפשר להגדיר מראש את מי מיקירייך תרצה למנות על מנת שיפעלו לטובתך בכל ענייניך.