מתוך ספרו של עוה"ד גיל שחף: "מדריך למתגרשים מתחילים":

"עקרון ההבשלה מתוך עיסוקי באלפי תיקים גיליתי כי עקרון ההבשלה הוא חלק אינהרנטי מאותו תהליך ארוך וממושך, וחייבים להיות מודעים לו. את הזוגות העומדים לפתחם של הליכי גירושין ניתן לחלק לשניים.

קיימים זוגות רבים שאינם מאושרים, ברור להם כי פניהם לגירושין, הם אינם מצליחים להידבר ביניהם וכל אחד מהם מחכה שהצד השני יעשה את המהלך הראשון, והם כבר ילכו בעקבותיו. עקרון ההבשלה כמעט שאינו רלוונטי לזוגות אלה מכיוון ששניהם מוכנים לפרק את התא המשפחתי לאלתר. בניגוד לאלה, יש זוגות רבים אחרים שלאחד מבני הזוג יש מחשבות, מזה זמן רב, על גירושין כי לא טוב לו, הוא סובל, הוא אינו מאושר, הוא רוצה להתגרש; הצד השני, מאידך, יכול להמשיך ולחיות באותה מערכת יחסים פגומה וקלוקלת עוד שנים רבות. באשר לאותו בן זוג, אשר במשך חודשים או שנים כבר אינו מסופק ממערכת, ואשר החליט לעשות מעשה, הרי שהחלטה להתגרש היא טבעית, היא התבשלה אצלו כבר זמן רב והוא מוכן ורוצה להוציא את רצונותיו מהכח אל הפועל.

בן הזוג הבשל, על מנת לקדם את ענייניו, עוסק כבר חודשים בבדיקה, בהתייעצויות, במחקר ובהתלבטויות, וכאשר הוא מחליט לעשות מעשה הוא כבר, לרוב, בשל לפרק את התא המשפחתי, ומבקש כי הדבר הלא נעים הזה ייעשה כמה שיותר מהר. מאידך, אותו בן הזוג שהיה יכול להמשיך ולחיות באותה מערכת יחסים קלוקלת, ברגע שהוא מקבל את כתבי התביעה, הרי שעולמו חרב עליו. אמנם, ידוע לו כי חיי הנישואין לא אבל ל ה ת ג ר ש ?! מה פתאום. היו סוגים בשושנים אותו בן זוג מתחיל לעבור תהליך של הבשלה רק עם פתיחת ההליכים נגדו, ורק כאשר הוא יהיה בשל, ניתן יהיה להתקדם לעבר גירושין.

זכרו, כאשר מולכם בן זוג שאינו בשל לגירושין, הוא יאבק על כל דבר: על הילדים, על המזונות, על הרכוש; הוא יסרב להתגרש, והכל יצטרך להתבצע "בכח" ובדרך הארוכה (דהיינו, באמצעות החלטות שיפוטיות בלבד, בלא כל יכולת להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט).

כאן חשוב לזכור את הדבר הבא. אם אותו צד (הבשל), שפתח בהליכים המשפטיים, לא יהיה נחוש דיו, יהיה פתוח למניפולציות רגשיות וישדר אותות של חוסר ודאות ושל היעדר נחישות, כי אז, הצד השני (הלא בשל) יחשוב כי יש תקווה, יש מקום לשיפור (וכי עם עוד קצת לחץ מצידו בן הזוג שפתח בהליכים, ושחפץ לפרק את התא המשפחתי, יחזור בו והכל ישוב על מקומו באופן כזה או אחר) ותחילת תהליך ההבשלה תידחה אצלו לפרק זמן נוסף.

בעצם, אני מבקש לומר כי רק אם בן הזוג אשר הרים את הדגל ופתח בהליכים, ישדר נחישות ורצון עז לפרק את התא המשפחתי, ולא יותיר ספקות בליבו של הצד השני, אז, ורק אז, הצד השני (הלא בשל) יבין כי אין מקום לשקם את חיי הנישואין, ותהליך ההבשלה יתחיל להתרחש בקרבו. אחת התובנות שעליכם לזכור היא שכל עוד אחד הצדדים אינו בשל דיו לגירושין, הם לא יתבצעו או שיתעכבו מאד. רק אם שני הצדדים בשלים ניתן יהיה להתקדם. בוודאי ובוודאי שניהול הליכים בפרק זמן כה רב יוצר ומקדם את תהליך ההבשלה אצל בן הזוג, תהליך שהוא חייב לעוברו על מנת שניתן יהיה להתקדם.

העצה שלי, בסיכום הדברים, היא לשדר נחישות שאינה מותירה כל ספק באשר לשיקום התא המשפחתי, שכן כל ספק, ולו הקל שבקלים, מעכב את תחילתו של תהליך ההבשלה.