בתחום דיני המשפחה יש כפילות בערכאות השיפוטיות. יש את בית המשפט לענייני משפחה ויש את בית הדין הרבני. פעמים רבות הצדדים "משחקים" ומלהטטים בטיעונים שונים ומשונים.
זוג יהודים, אשר נישאו בקנדה והתגוררו בקנדה במשך 10 שנים, עלו ארצה.
כחצי שנה לאחר עלייתם ארצה הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני במסגרתה כרך את נושא משמורת הילדים.
בדיון שהתקיים בבית הדין, האישה הצהירה על כוונתה לשוב לקנדה והתנהל בנושא דיון ארוך ומפורט במסגרתו הבעל הביע התנגדות למהלך. בסיכום הדיון, הוחלט בהסכמה לדחות את המעבר לקנדה שנה לאחר מתן הגט.
מספר חודשים לאחר מתן הגט, האישה הגישה בקשה לבית הדין לאפשר לה להגר לפני תום השנה בטענה כי לא הצליחה להתאקלם ולמצוא עבודה בארץ, אולם בעלה לשעבר התנגד לבקשה ולראשונה העלה טענה כי בית הדין אינו מוסמך לדון בנושא כיוון שנושא הגירת הקטינים לא נכרך במפורש בתביעת הגירושין שהגיש.
בית הדין הרבני האזורי לא קיבל את טענתו של האב אודות חוסר סמכות. בית הדין פסק כי הוא דווקא כן מוסמך לדון בנושא לאור ההסכמה המשתמעת מהתנהלות הצדדים בדיון הקודם, ומאחר שנושא משמורת הילדים נכרך כדין, ולשיטתו הוא כולל בתוכו גם את הדיון בשאלת מקום מגורי הקטינים.
הבעל ערער על ההחלטה זו לבית הדין הרבני הגדול ונדחה.
במאמץ אחרון לביטול "רוע הגזירה" הוא פנה לבג"צ.
יצוין כי ההלכה הנוהגת בעניין זה היא שדרושה כריכה מפורשת של נושא ההגירה על מנת להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בו ואין להסתפק בכריכת משמורת הילדים בלבד.
אולם בבג"צ הוחלט כי במקרה המסוים הזה התובע הביע בהתנהגות ובשיתוף פעולה בדיון להגירה הסכמתו לסמכות בית הדין הרבני.
בהחלטת בג"צ צויין כי ניתן להתרשם מהבעת הסכמתו של התובע בהתאם לדיון הארוך שעסק בשאלת ההגירה ברבני טרם הגירושין, והעובדה שהתובע נטל בו חלק פעיל מבלי להעלות טענה באשר לסמכות בית הדין. התנהלות זו, קבעו השופטים, כמוה כהסכמה בדיון בסוגיית ההגירה, ועל כן בית הדין הרבני "קנה סמכות" לדון בנושא.
עוה"ד גיל שחף מסביר: "ככלל, סוגיות הקשורות לנישואין וגירושין נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. יתר הסוגיות: משמורת והסדרי ראייה, רכוש ומזונות נתונות לסמכותם המקבילה, הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בית הדין הרבני. על מנת שבית הדין יהיה מוסמך לדון בסוגיות שצוינו, יש לכרוך לתביעת הגירושין את הנושאים שבהם מעוניינים שבית הדין ידון בהם, לחילופין , בהעדר תביעת גירושין יש להגיש תביעות לבית הדין הרבני בנושאים שבהם מעוניינים שידון בהם. צד להליך שאינו מעוניין להעניק סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא מסוים הקשור בגירושין עליו להעלות את הטענה להעדר סמכות בהזדמנות הראשונה ולא להשתהות עם העלאת הטענה."
