הוכחנו לבית המשפט שהבעל קיבל מכות מאישתו אשר גרמו לו לחתכים וחבורות. בית המשפט האמין לבעל, ודחה את הכחשתה של האישה. בית המשפט פסק פיצוי בגובה של 500 ש"ח. 500 ש"ח אפילו לא מחזירים את האגרה אשר שולמה בתביעה הנזיקית שהגיש הבעל כנגד אישתו שתקפה אותו, שלא לדבר על שכר הטרחה שהוא שילם.

במקרה אחר אישה, השפילה את בעלה בפני כל בני משפחתה, כאשר דיברה על העדר יכולתו של הבעל לתפקד מינית בפני כל בני משפחתה. בית המשפט האמין לבעל, וחייב את האישה ב – 1000 ש"ח פיצוי בגין כך שהעליבה את בעלה בפרהסיה.

מה אנחנו למדים מכך ?

אנחנו למדים שמותר לפגוע, מותר להעליב, וגם אם יוכח שזה מה שעשינו הרי ה"קנס" / "העונש" הוא עלוב וקטן ושווה לקחת את הסיכון. זה המסר שפסקי דין שכאלה מעבירים.

לאחרונה, התחלתי לראות את האור לכאורה. מדובר באישה ושתי בנות שסבלו התעללות מצד הבעל / האבא. הוכחנו לבית המשפט כי ההתעללות נמשכה על פני כמה שנים, הוכחנו שהאלימות הייתה מגוונות לרבות התעללות פיזית כמו גם נפשית. בית המשפט, בתום חמש שנים של דיונים חייב את הבעל / הבעל בפיצוי של 70,000 ש"ח על כל מה שעשה, ומאחר ומדובר בפגיעה בבני משפחה (מערכת יחסים של קירבה ואמון) הוא הכפיל את הסכום ל – 140,000 ש"ח.

מצד אחד רואים כאן את האור. בית המשפט לא מוכן להשלים עם אלימות בתוך המשפחה, ומאחר ומדובר בבני משפחה הוא מטיל חובת פיצויים מוגברת ומכפיל את הפיצוי.

מצד שני, הסכום אשר נפסק הוא נמוך מאד. אין בסכום זה כדי להתחיל ולפצות על מכות עם חגורה, על שבירת צלעות, על השפלות ועל כפיית יחסי מין. .

מה דעתכם ?

דילוג לתוכן